החלטה בתיק רע"צ 38385-11-12

בפני בקשת רשות ערעור על החלטת רשם ההוצל"פ שחר קטוביץ  אשר הורה כי החוב נשוא תיק ההוצל"פ יוגדל בהתאם לבקשת המבקשת ואולם הגדלת החוב לא תכלול הפרשי הצמדה וריבית. מאידך, התשלומים שביצעו המשיבים במהלך ניהול התיק יחושבו לפי ערכם ביום התשלום היינו כשהם נושאים הפרשי הצמדה וריבית מיום ביצוע כל תשלום.

לטענת המבקשת משמעות ההחלטה היא שהמשיבים לא ישלמו אף לא את קרן החוב לפי פסק הדין.

נגד המשיבים ניתן פסק דין בו חוייבו לשלם למבקשת סך של 160,000 ש"ח בתשלומים שהיו אמורים להיות משולמים במשך כשלוש וחצי שנים.  פסק הדין לא בוצע על ידי המשיבים ולפיכך נפתח תיק ההוצל"פ ביום 21.8.97. התיק נפתח רק על אותו חלק מפסק הדין שלא שולם עד המועד שבו נפתח התיק. במועד פתיחת התיק נוצר חוב של סכומים שהיו אמורים להיות משולמים לפי פסק הדין עד אותו מועד בסך 12,000 ש"ח (לאחר ניכוי הסכומים ששולמו). המבקשת נקטה הליכים לגביית החוב. לאחר נקיטת ההליכים, פנו המשיבים ונתנו למבקשת סדרת שיקים, שרובם נפרעו, עד יום 12.7.00. סכום השיקים ששולמו עלה על סכום החוב לפי תיק ההוצל"פ שכן השיקים ניתנו לשם כיסוי החוב לפי פסק הדין שהיה גבוה מסכום החוב שבגינו נפתח תיק ההוצל"פ ב- 148,000 ש"ח. (כאמור תיק ההוצל"פ נפתח על סך של 12,000 ש"ח מתוך חוב של 160,000 ש"ח שנקבע בפסק הדין).

מאחר ולטענת המבקשת לא נפרע מלוא החוב נשוא תיק ההוצל"פ  נקטה המבקשת בהליכים נגד המשיבים. בשלב כלשהו הגישה המבקשת בקשה להגדלת החוב ב- 148,000 ש"ח כדי שהחוב בתיק יתאים לחוב לפי פסק הדין.  המשיבים התנגדו לבקשה זו ולאחר דיון נדחו טענות המשיבים לענין גובה סכום ההגדלה ואולם לאור השיהוי הרב בהגשת הבקשה להגדלת קרן (כאמור תיק ההוצל"פ נפתח בשנת 97  והגדלת הקרן התבקשה בשנת 2012) החליט כב' הרשם כי סכום זה יוגדל מיום הגשת הבקשה להגדלת הקרן בלבד ללא הפרשי הצמדה וריבית רטרואקטיבית.  מאידך, קבע כב' הרשם כי התשלומים שבוצעו על ידי המשיבים יחושבו כשהם צוברים הפרשי הצמדה וריבית מיום ביצוע כל תשלום.  התוצאה של 2 קביעות אילו היא שלמרות שהמשיבים לא שילמו אף לא את קרן החוב ייסגר תיק ההוצל"פ.

על החלטה זו הוגשה הבר"ע.  המבקשת טוענת כי אף אם היה מקום שלא להוסיף ריבית על סכום ההגדלה בגין השיהוי הרב בהגשתה, לא היה מקום שלא לפסוק הפרשי הצמדה על סכום ההגדלה.  המבקשת טוענת גם, כאמור, כי אם מחשבים את התשלומים שביצעו המשיבים כשהם צוברים הפרשי הצמדה וריבית מביצוע כל תשלום ומאידך, את החוב של המשיבים כלפיה מחשבים ללא הפרשי הצמדה וריבית התוצאה היא שהחוב יאופס למרות שאפילו הקרן הנומינלית שלו לא שולמה שכן לטענת המבקשת שולם סך של 113,000 ש"ח בלבד ( 3,000 ש"ח לפני פתיחת התיק ו- 110,000 ש"ח לאחר מכן)  ונותר חוב נומינלי של 47,000 ש"ח שאף אותו לא יצטרכו המשיבים לשלם.

הבקשה הועברה לתגובת המשיבים אשר טענו כי לאור השיהוי הרב בהגשת הבקשה צדק כב' הרשם בהחלטתו שבוססה על תקדימים שבהם נקבע כי חוב אינו יכול להפוך ל"תוכנית חסכון" ואם הזוכה לפי פסק הדין לא פועל במהירות הנכונה לממשו וגורם בעקבות השיהוי נזק לחייב יש לתת לכך משקל בשלילת זכותו לקבל את הפרשי הריבית וההצמדה.

לבקשת המשיבים קוים דיון בו למעשה חזרו הצדדים על טיעוניהם שבכתבי הטענות.

לאחר עיון בטענות הצדדים באתי למסקנה כי אמנם צדק כב' הרשם בכך שהורה להגדיל את קרן החוב מבלי לצרף לסכום המוגדל הפרשי ריבית.  "השינה" של המבקשת ועל זכויותיה אכן  אינה יכולה להפוך את החוב לתוכנית חסכון הצוברת הפרשי ריבית, שעולים על הפרשי הריבית שניתן לקבל במערכת הבנקאית. מאידך, החלטת כב' הרשם שלא לצרף לחוב אף לא את הפרשי ההצמדה אינה מידתית ולמעשה היא מענישה את המבקשת בכך שהיא לא תזכה לקבל אף לא את קרן החוב לפי פסק הדין. אמנם המבקשת השתהתה שיהוי בלתי סביר בהגשת הבקשה להגדלת קרן החוב ואולם מדובר בתיק שנפתח למימוש פסק דין ולפיכך לפחות את סכומו הנומינלי של פסק הדין זכותה לקבל. הפרשי הצמדה אינם בגדר ענישה ומטרתם היא אך שמירה  על ערך הכסף שבמקום שעבר לידיה של המבקשת, כפי שהיה צריך להיות לפי פסק הדין, נותר בידי המשיבים. לפיכך די בכך שלחוב לא תצורף ריבית כדי להביע את מורת הרוח מהגשת הבקשה להגדלת החוב באיחור כה רב ודי בכך כדי להביא בחשבון את הנזקים שנגרמו למשיבים, ככל שנגרמו, מחמת השיהוי בהגשת הבקשה להגדלת החוב.

התוצאה היא איפוא  שהבקשה מתקבלת במובן זה שבקשת המבקשת להגדלת סכום החוב מתקבלת כך שהחוב יוגדל ב- 148,000 ש"ח כשהם צמודים למועד שבו הם היו אמורים להיות משולמים לפי פסק הדין (כמובן שההגדלה תיעשה בכפוף לתשלום הפרשי אגרה). לאחר ביצוע ההגדלה כאמור יש לחשב את התשלומים שביצעו המשיבים לפי מועד ביצוע כל תשלום .

כיוון שכל הליך זה הינו תוצאה של מחדל המבקשת בהגשת הבקשה להגדלת קרן החוב אינני עושה צו להוצאות.

המזכירות תשלח לב"כ הצדדים העתק מההחלטה בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתנה היום, כ' טבת תשע"ג, 02 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.

קלדנית: כרמלה עובדיה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: